האי פרייזר  -  Fraser Island ושייט לווייתנים

 

 

 

האי פרייזר, הנמצא כ- 350 ק"מ צפונית לבריסביין, הוא אי החול הגדול בעולם, אורכו 123 ק"מ ורוחבו 22 ק"מ. רוב הדיונות באי הן בגובה 100-200 מטר מעל פני הים והדיונה הגבוהה ביותר 244 מטר. בקידוחים שעשו נמצא שעומק החול מגיע עד 100 מטר מתחת לפני הים. רוב האי מכוסה ביערות גשם של עצי אקליפטוס מסוגים שונים. באי פזורים מעל מאה אגמים של מים מתוקים צלולים ויש נחלים רבים עם מים זכים שמקורם במעיינות הנובעים ממאגר מים ענקי מתחת לאי.

האו"ם ( UNESCO) הכריז עליו ב- 1992 כאחד מאוצרות הטבע העולמיים שיש לשמר.

 

 

ניתן להגיע אל המקום בטיסה עד לשדה התעופה של העיר הסמוכה לאי, הרווי ביי Hervey Bay http://www.hervey.com.au, או ברכב פרטי ומשם במעבורת מהרווי ביי לאי, בו ניתן לנסוע רק ברכבי שטח עם הנעה של 4X4 או לקנות חבילות תיור באי הכוללות הסעה היוצאות מהרווי ביי או בריסביין. נקודת מוצא נוספת לטיול באי היא "ריינבו ביץ" Rainbow Beach http://www.rainbowbeach.info.

 

 

בכתבה זו תיאור של שלושה ימי טיול שנערך באמצע ספטמבר 2008 ואשר כולל:

-          שייט לצפייה בלווייתנים ( 99$ למבוגר, 55$ לילד) ולינת לילה ראשון בהרווי ביי ($98).

-          טיול מודרך באי פרייזר בן יומיים לשלושה אנשים עם אוטובוס בעל הנעה 4X4 כולל לינה ואוכל באי (285$ אוסטרלי למבוגר 190$ לילד עד גיל 14 ועוד 21$ מיסים לאדם).

 יום הטיול הראשון – נסיעה להרווי ביי ושייט לווייתנים

 הגענו עם רכבנו בנסיעה מכיוון בריסביין לעיר הרווי ביי Hervey Bay . עיר זו משמשת כנקודת מוצא למעבורות אל האי פרייזר והיא גם המקום המוצלח ביותר לצאת עם ספינות היוצאות לשייט של צפייה בלווייתנים כיוון שמול החוף שלה מתקבצים מאות לווייתנים בעונה זו. עשינו צ'ק אין במלון אמרלדין אין http://www.emeraldine.com.au  והמשכנו לנמל של העיר. בשעה אחת יצאנו לשייט לצפייה בלווייתנים אשר נמשך כארבע וחצי שעות על הספינה הגדולה ביותר שיש שם בנמל בשם of Hervey Bay Spirit.

היתה רוח ערה ובמלון אמרו לנו שזה דווקא טוב כי הלווייתנים קופצים יותר כשיש גלים אולם מצד שני הספינה עשוייה להתנדנד, אבל היו גלים בינוניים והספינה היתה די יציבה והיו המון לווייתנים שביצבצו מעל המים, הרבה זוגות עם לווייתן תינוק לידם. כאשר התינוק יונק האמא שלו עומדת אנכית במים עם הזנב מבצבץ מחוץ למים. בתחתית הספינה היו חלונות שקופים לצפייה מתחת למים אבל לא היה צורך להביט בהם כי המחזה שמעל למים היה מספיק יפה ומעניין.

 

 

 

 

  

לאחר השייט אכלנו ארוחת ערב במסעדה  אירית בשם Hoolimins על החוף שהומלצה במלון. למרות שהיתה זו מסעדה גדולה, היה לנו מזל שמצאנו מקום פנוי כי היא מאוד פופולארית והיתה מלאה כמעט לגמרי. האוכל אכן היה טעים והאווירה והעיצוב של המקום היו נעימים. סיימנו את היום במספר דקות באינטרנט קפה סמוך וחזרנו למלון.

 

יום טיול שני – טיול ביערות ולאורך החוף באי פרייזר

 

המעבורת אל האי פרייזר יוצאת מנמל "ריבר הדס" הנמצא כעשרים דקות נסיעה דרומית להרווי ביי. הסעה (כלולה בטיול) אספה אותנו מהמלון שבו השארנו את המכונית והסיעה אותנו למעבורת.

 

יצאנו לכיוון האי ב- 08:45 במעבורת אשר מיועדת גם לכלי רכב והיא בעצם נחתת עם דלת קידמית גדולה נפתחת ויורדת על החוף, אין לה צורך ברציף וגם לא היה רציף.

 

הגענו אל האי תוך כחצי שעה הפלגה אל מקום שנקרא וונגולבה קריק – Wanggoolba Creek.

באי ירדו תחילה כל רכבי השטח 4X4 (אין באי כבישים סלולים, רק חול)  ואחריהם  כל הנוסעים. למטיילים חיכו מספר אוטובוסים עם הנעה 4X4 . יש מספר חבילות טיול לאי, חלק מטיילים בו יום אחד בלבד, חלק יומיים, כמונו, וחלק מועט באים לשלושה ימים. יש טיולים לקבוצות קטנות ויש לגדולות עד 40 איש ויש טיולים לצעירים עד גיל 35, תרמילאים וכו'.

באוטובוס שלנו היו כארבעים מקומות אבל היינו רק 23 מטיילים במגוון גילאים משנות העשרים ועד שנות החמישים המאוחרות. היו מטיילים ממוצא אסיאתי, גרמני, צרפתי, אוסטרלי ואנחנו הישראלים היחידים. המדריך שלנו היה מצויין והסביר כל העת על מבנה האי, החי והצומח וההיסטוריה שלו.

הוא היה גם הנהג, גם המדריך בכל הטיולים וגם דאג לכל העניינים מסביב (אוכל, לינה, הסעות מהמלונות וחזרה אליהם).

 

התחלנו את הנסיעה אל ה- Central Station שבמרכז האי בדרך חולית בתוך מעבה היער.

הדרך היתה צרה ומפותלת, כמעט ברוחב של האוטובוס ולמרות זאת הנהג נסע בה די מהר. חלק מהדרכים באי הן חד-סיטריות וחלק דו-סיטריות אבל אין ביניהן כמעט הבדל ברוחב הכביש! בכביש הדו סיטרי, אם מגיע רכב ממול, הרכב הקטן יותר חייב לפנות (יש מדי פעם בצידי הכביש מין שוחות שאליהן נכנס הרכב המפנה). כל הדרכים באי חוליות כאמור ואם לא יורדים גשמים הדרך נעשית קשה יותר למעבר לרכבים קטנים כיוון שהגלגלים יוצרים שקע עמוק בחול שבדרך ובאמצעיתו מתרוממת לה גבעת חול שהרכבים הקטנים נתקעים עליה עם הגחון שלהם. למזלנו באנו בתקופה לא עמוסה ולאחר שירד מעט גשם ולכן לא התעכבנו אף פעם בגלל רכבים שנתקעו.

 

ירדנו מהאוטובוס בסנטרל סטיישן, קיבלנו הסבר על המקום שהיה מחנה חוטבי העצים בעבר ויש בו עדיין חלק מהמגורים שלהם. היום הוא משמש כתחנה של הריינג'רים (שומרי הפארק) וכנקודת מוצא לטיולים רגליים במעבה היער לאורך הנחל Wanggoolba Creek .

 

טיילנו כעשרים דקות עם המדריך אשר הסביר על המקום, החי והצומח ואח"כ המשכנו לבד עוד כארבעים דקות לאורך הנחל עד למקום ששם חיכה לנו האוטובוס.

 

 

 

משם נסענו לאכול צהריים במסעדת הרזורט Eurong Beach  לשם הגענו ב- 11:30.

שלושת רבעי שעה מאוחר יותר כבר היינו על האוטובוס מתקדמים בדהרה צפונה על החוף ממש במהירות של כ- 80 קמ"ש!  

 

 

בחוף המזרחי של האי יש קטע שאורכו עשרות קילומטרים של חוף חלק וללא מכשולים כמעט אשר משמש ככביש המהיר ביותר באי וחלים עליו כל חוקי התנועה הרגילים. המהירות המקסימלית המותרת היא 80 קמ"ש ויש בו מקומות שגם משמשים להמראה ונחיתה של מטוסים קלים. כאשר הגענו אל מטוס כזה שהמתין על החוף שאל אותנו המדריך מי רוצה לטוס מעל האי עם המטוס הזה (למשך רבע שעה במחיר 70 $ ). חצי מהנוסעים וביניהם אנחנו רצינו לטוס אבל לא היה מקום לכולם במטוס ולכן המטוס עשה זאת בשני מחזורים. אנו עלינו בטיסה הראשונה.

תחילה המטוס חג מעל לים ומעל קוו החוף כדי שנראה צבים וכרישים במים, ראינו משהו דומה לצב ואת קוו החוף הארוך מאוד עם כל הרכבים עליו, אח"כ המטוס פנה לכיוון מרכז האי וטס מעל היערות, הדיונות והאגמים. חלק מהאי היה מכוסה בעננים כבדים וירד שם גשם, התרחקנו משם וחזרנו לכיוון החוף. טסנו מעל לאונייה טרופה ישנה שנקראת "מהנו" ונחתנו לידה. שם גם חיכה לנו האוטובוס.

 

 

     

המשכנו צפונה וראינו בדרך קניונים בצבעים אדמדמים אשר צמודים לחוף. עצרנו ליד אחד מהם שנקרא הקניון האדום (איך לא?).

  

 בדרך, על החוף ראינו גם כלב דינגו שחיפש משהו לאכול. אסור להאכיל את החיות הללו (הנראות כמו כלבים אך הם למעשה סוג של זאב) כדי שלא יתרגלו לכך ויציקו למטיילים. יש באי כמאה ועשרים דינגו וכשמטיילים עם ילדים קטנים צריך להשגיח עליהם כי הם מסוגלים לתקוף ילד קטן במיוחד כשהם משוטטים בקבוצות.

לאורך החוף היו המון קבוצות של דייגים אשר הגיעו עם רכבי השטח שלהם לאי ולחלקם אף היו אוהלים על החוף. ליד הקניון האדום ראינו אחד שתפס דגים באורך של כארבעים סנטימטרים. הוא השתמש בפתיון של דג סרדין שעליו הצמיד סידרה של ארבעה קרסים.

משם המשכנו צפונה עד לאינדיאן הד שהינו אחד המקומות הבודדים באי שאינו עשוי חול. זהו צוק סלעי געשי בגובה 60 מטר אשר מהווה נקודת תצפית יפה על החוף ועל הים. כאשר הים שקט ניתן לראות ממנו כרישים וחתולי ים. עלינו ברגל לפסגתו ובדרך החל לרדת גשם קל. בדרך חזרה השביל כבר היה חלקלק מהגשם. באוטובוס החלפנו חולצות שנרטבו לגמרי.

 

 

חזרנו דרומה ובדרך המדריך עצר במקום שבו היו גבשושיות קטנטנות על החוף. הוא חפר בידו לעומק של כחמישה סנטימטר ושלף משם צדפה סגורה משני צידיה. הוא הצביע על עוד גבשושיות על החוף וכולם החלו ללקט צדפות. המדריך אמר שילידי המקום, האבורג'ינים, נהגו לאסוף אותם למאכל והדייגים של היום משתמשים בהם לפעמים כפתיון לדייג. לנו הוא אמר לשטוף אותן במים ולהעמיד אותן בשורה כדי לעשות תחרות! שמנו אותן בשורה על החול והמתנו. לאחר כדקה שתיים ראינו פתאום שהצדפות מסתובבות וצוללות לתוך החול ונעלמות.

 

 

עזבנו את הצדפות לנפשן, המשכנו דרומה ועצרנו ב- Eli Creek . זהו נחל שיש לאורכו שביל מוגבה מעץ וגם ניתן ללכת בתוכו במים הרדודים והצלולים שלו (ויש שם גם שירותים, גם זה חשוב).

 

משם חזרנו לרזורט ביורונג אליו הגענו ב- 17:00, עשינו צ'ק אין, היינו גם באינטרנט (היקר. 2 דולר לעשר דקות) ולאחר מקלחת הלכנו לאכול ארוחת ערב טובה בסיגנון ים תיכוני. לאחר הארוחה, שיחקנו סנוקר ואח"כ הלכנו לישון די מוקדם.

 

יום טיול שלישי – דיונות מדהימות ואגמי מים צלולים

 

יצאנו לדרך באוטובוס ב- 08:30 לאחר ארוחת בוקר במלון. נסענו על החוף צפונה עד לנקודה בחוף שממנה הלכנו כחצי שעה ברגל בשביל הצפוני מבין שני שבילים שמובילים לאגם Wabby . תחילת השביל בצמחייה וסופה בדיונה ענקית הצמודה לאגם.

 

מי האגם בצבע ירוק, מאד צלולים כך שאפשר לראות את הדגים השוחים בו (כולל דגים גדולים למדי). אנחנו ראינו ליד קוו החוף דגי חתול באורך של כשלושים ס"מ.

 

דיונת החול מסתיימת בתלילות ממש בצמוד לאגם וחוויה מיוחדת היתה התגלגלות מהירה במדרון התלול עד לתוך המים.

נכנסנו למים הקרים למדי (21-22 מעלות צלזיוס) ושחינו מעט, רוב הזמן היתה שמש והטמפ' בחוץ כעשרים וחמש מעלות. החול ממש רך ונעים והיה כייף גם לחפור בתוכו.

 

חזרנו לחוף בשביל הדרומי שהוא ארוך יותר, כשלושת רבעי שעה הליכה ביער, שם חיכה לנו הנהג כדי להסיע אותנו למלון לאכול ארוחת צהריים.

לאחר הארוחה נסענו ביער כחצי שעה לאגם מקנזי בדרך די משובשת וקופצנית. ליד החנייה ראינו לטאה צבעונית גדולה באורך של כשבעים סנטימטרים.

 

המדריך אמר לנו שיש לנו שעתיים לבלות לבד באגם. זהו אגם גדול וצלול עם מים בצבע טורקיז ולחופו יש חול עדין ולבן. נכנסנו למים ורבצנו על החוף, חפרנו גם בור בחול סמוך למים ולהפתעתנו הבור התמלא במים מאוד עכורים בניגוד גמור למי האגם הצלולים.

 

 

ב- 15:20 המדריך אסף אותנו ונסענו כחצי שעה עד למקום שממנו עלינו למעבורת ב- 16:15. בירידה מהמעבורת חיכו לנו הרכבים שהחזירו את המטיילים כל אחד למלונו או לשדה התעופה. בערך בשש בערב הגענו למלון לקחנו את רכבנו וחזרנו דרומה הביתה.